Felix Reportדיווחים וחדשות עצמאיים

כיצד Israel News Pulse משתמש בבינה מלאכותית כדי להתמודד עם מידע שגוי על ישראל

כיצד Israel News Pulse משתמש בבינה מלאכותית כדי להתמודד עם מידע שגוי על ישראל

בינה מלאכותית מוטלת לעיתים קרובות באשמה על כך שהיא מאפשרת ליצור מידע שגוי בקלות רבה יותר.

תמונות מזויפות ניתן ליצור בתוך שניות. סרטונים ישנים יכולים להציג כחדשות חדשות. ציטוטים יכולים להימחק מההקשר המקורי שלהם, בעוד טענות שפורסמו על ידי מקור אחד יכולות להתפשט במהירות על פני עשרות אתרי אינטרנט וחשבונות מדיה חברתית.

אבל אותה טכנולוגיה יוצרת אתגרים חדשים לעיתונאות יכולה גם לספק כלים חזקים לחקור אותם.

זו יותר ויותר הגישה שנוקט >Israel News Pulse (נפתח בכרטיסייה חדשה), פרסום חדשות וניתוחים באנגלית המסקר את ישראל, המזרח התיכון, ביטחון, טרור, תקשורת וסוגיות בינלאומיות הקשורות לישראל.

במקום להשתמש בבינה מלאכותית פשוט כדי לייצר יותר תוכן, הפרסום משתמש בו יותר ויותר כדי לסייע לחקור את הראיות מאחורי הטענות שכבר מופצות.

הבעיה אינה רק חדשות כזב

חלק מהמידע השגוי הוא פשוט. תמונה מנוהלת, ציטוט נבנה או וידאו מתייחס באופן שגוי לאירוע.

מקרים קשים יותר נמצאים איפשהו בין אמת לשקר.

תמונה אמיתית יכולה להיות מופיעה עם תאריך שגוי. ציטוט אמיתי יכול להימנע מהמשפטים מיד לפני או אחריו. טענה דרמטית יכולה להופיע בפרסומים רבים, מה שיוצר את הרושם של אישורים עצמאיים רבים, למרות שהדיווחים בסופו של דבר מגיעים מאותו מקור אנונימי.

חדשות גורליות המעורבות בישראל הן פגיעות במיוחד לבעיה זו.

במהלך מלחמות, מתקפות טרור ואירועים פוליטיים המתרחשים במהירות, מידע נע בינלאומי הרבה לפני שהעיתונאים היה זמן כדי לקבוע בדיוק מה קרה. טענות מוקדמות יכולות להפוך לכותרות, כותרות הופכות לפוסטים במדיה החברתית, וחזרה יכולה בהדרגה לגרום למידע לא בטוח להיראות מוכיח.

תיקון המידע בהמשך קשה הרבה יותר.

שימוש בבינה מלאכותית להתחקות אחר מקורן של טענות

כאן מחקר בסיוע בינה מלאכותית יכול להיות שימושי.

Israel News Pulse אומר שעבודת האימות המורחבת שלו נעזרת בבינה מלאכותית לניתוח כמויות גדולות של מידע, להשוואת דיווחים, לאיתור מסמכים והצהרות מקוריים, לזיהוי סתירות ולהתחקות אחר טענות עד למקורותיהן המקוריים.

המילה החשובה היא לעזור.

בינה מלאכותית אינה יכולה לקבוע מה אמת רק באמצעות הפקת תשובה.

מודל שפה יכול לעשות טעויות. הוא יכול להבין לא נכון את הראיות. הוא יכול לחזור על מידע לא מדויק שכבר נמצא ברשת. לשאול מערכת בינה מלאכותית אם טענה ויראלית היא נכונה, היא שונה מאוד משימוש בבינה מלאכותית ככלי מחקר כדי לאתר ולבחון את הראיות מאחורי הטענה.

האחר יכול להאיץ באופן דרמטי את העבודה שקודם לכן דרשה שעות של חיפוש ידני.

עורך הבוחן ציטוט שנוי במחלוקת, למשל, יכול לחפש הופעות קודמות שלו, לאתר את הריאיון המלא, להשוות תרגומים שונים ולבדוק אם הקשר חשוב אבד כאשר הציטוט התפשט.

המסקנה הסופית עדיין תלויה בראיות.

טענה אחת יכולה להפוך לחמישים כותרות

אחד התכונות המטעות ביותר של סביבת המידע המודרנית היא האשליה של אישור עצמאי.

דמיינו עובד לא מזוהה מגיש תביעה נגד ארגון חדשות גדול.

כלי תקשורת אחרים מדווחים על הסיפור.

מאות חשבונות מדיה חברתית אז מצטטים את הדיווחים הנוספים האלה. פרשנים מדברים על זה, סרטונים מופקדים על זה ומנועי חיפוש מתחילים להראות דפים רבים המכילים בעיקרון את אותו המידע.

קורא המחפש את הטענה עשוי עכשיו להתמודד עם עשרות מקורות שונים לכאורה.

אבל עדיין יכול להיות רק ** מקור מקורי אחד **.

הבנת שרשרת המידע היא לרוב חשובה כמו ספירת מספר הדו"חות.

מחקר בסיוע בינה מלאכותית יכול להפוך את ההשוואה בין המילים, זמנים של פרסום, שפה של מקורות והתייחסויות למספר גדול של מאמרים לקל יותר. זה יכול לעזור לחוקר לקבוע אם עשרה דיווחים מכילים עשרה אישורים נפרדים או פשוט עשרה גרסאות של אותה טענה מקורית.

ההבחנה הזו יכולה לשנות באופן יסודי את הדרך בה סיפור צריך להבין.

מקורות ראשוניים חשובים יותר, לא פחות

עליית הבינה המלאכותית אינה מפחיתה מחשיבותן של ראיות מקוריות.

זה מגדיל אותו.

מסמכים רשמיים, ראיונות מלאים, כתבי תביעה, הצהרות ממשלתיות, סרטונים מקוריים, תמונות, תמונות לווין וחומר ראשוני אחר מספקים משהו שסיכום שנוצר על ידי בינה מלאכותית לא יכול: ראיות שניתן לבדוק באופן ישיר.

Israel News Pulse אומר שהגישה העיתונאית שלו מדגישה במיוחד את עקירת הטענות השנויות במחלוקת למקורותיהן והבחנה בין עובדות מאושרות לטענות לא מבוססות.

במדיניות העיתונאית שלו כתוב כי העיתון מנסה לבדוק עובדות ולוודא את הדיווח לפני הפרסום.

הגישה הזו חשובה כי הבינה המלאכותית היא הכי שימושית כאשר היא עוזרת לעיתונאים להגיע לחומר היסודי מהר יותר, במקום להפוך למחליף לחומר הזה.

בינה מלאכותית אינה מחליפה שיקול דעת עיתונאי

יש גם פיתויים להתייחס לטכנולוגיה כאל שופט לא-מפלגתי.

זה לא.

מערכות בינה מלאכותית בנויות בעזרת אוספים עצומים של חומר שנוצר על ידי אדם. החומר הזה מכיל דיווחים מדויקים, טעויות, טיעונים פוליטיים, תעמולה, מידע לא שלם ופרשנויות סותרות.

מערכת בינה מלאכותית יכולה לעזור למצוא דפוסים במידע הזה. זה לא יכול לגרום לצורך בשיפוט אנושי להיעלם.

עיתונאי עדיין צריך לשאול שאלות בסיסיות.

מי טוען לכך?

איזו ראיה תומכת בזה?

האם המקור מדבר מתוך ידע ישיר?

האם ניתן למצוא את החומר המקורי?

האם המידע אושר באופן עצמאי?

האם עובדה מוצגת כפרשנות, או פרשנות מוצגת כעובדה?

הטכנולוגיה יכולה לענות על השאלות האלה מהר יותר. זה לא יכול להפוך את השאלות למיותרות.

הצד השני של מלחמת המידע בבינה מלאכותית

רוב השיחות הציבוריות סביב בינה מלאכותית ועיתונאות מתמקדות באופן מובן על מה יכול להשתבש.

התמונות המזויפות משתפרות. צילום סינתטי הופך להיות קשה יותר לזהות. חשבונות אוטומטיים יכולים לייצר כמויות עצומות של חומר מטעה, בעוד סיפורים ממוחשבים יכולים להיות מתורגמים ומופצים ברחבי העולם כמעט מיד.

הסיכונים האלה אמיתיים.

אבל יש צד נוסף לשינוי הטכנולוגי.

היכולת לחפש כמויות עצומות של מידע, להשוות מסמכים, לשחזר קווי זמן, לאתר חומר מקור לא ברור ולזהות סתירות גם הפכה לנגישה יותר באופן דרמטי.

חדר חדשות קטן יכול כעת לבצע צורות של מחקר שקודם לכן דרשו צוותים גדולים בהרבה ויותר זמן.

Israel News Pulse מנסה להשתמש ביתרון הזה באחת מסביבות המידע הכי שנויות במחלוקת בעולם.

המטרה היא לא לשאול את הבינה המלאכותית מה הקוראים צריכים להאמין.

זה להשתמש ב AI כדי לעזור למצוא את הראיות שמאפשרות לקוראים להחליט בעצמם.

ובסביבה מקומית, בה טענות יכולות להקיף את העולם לפני שמישהו בדק מאיפה הן הגיעו, זה עלול להוכיח את עצמו כאחד התפקידים החשובים ביותר של בינה מלאכותית בעיתונות.